חוף דלילה המיתולוגי, הפך בשנים האחרונות למרכז הבילוי המועדף על הצעירים, אז איך זה שהלב של דלילה עדיין מוזנח וישן ולמה העירייה מתעלמת? אלי גוטמן מהארצ'י ושילה טרייטל מהג'ק לא מאבדים תקווה: "אין אחד בעיר שלא גדל בחוף הזה והוא לא השתנה מאז שהיינו ילדים, אין עם מי לדבר בעירייה" | בלעדי לסקופ, מילן מועלם
מקום הבילוי המועדף ובעצם היחיד בעיר בשנות ה-80/90 היה חוף דלילה המיתולוגי. לימים, הפך החוף ממוקד בילוי עמוס לאזור מפוקפק שאיכלס בתחומו את סוחרי וצורכי הסמים, תושבי חוץ שהגיעו ללון במדשאות הנטושות וריכז חלק ניכר מהפשיעה בעיר.
בזכות אהבה של חבר'ה צעירים לחוף בו גדלו, חזר המקום לפרוח. לפני עשור נפתח בדלילה הג'ק, מקום הבילוי המועדף על צעירי העיר וגם תושבי חוץ ולצידו הארצ'י, אחד מהברים הטובים בישראל.
מי שזוכר את דלילה מהילדות, לא ימצא הרבה הבדל בין החוף של אז לזה של היום.
אותם ספסלים, אותה כניסה, אותם עמודי תאורה ישנים שמזכירים את הבילוי המשפחתי המועדף על כולנו לפני שני עשורים.
מלבד החניה המחודשת והסקייט פארק שנבנה למרגלות מתחם החנויות, שום דבר לא השתנה בחוף דלילה.
מידי פעם הכניסה מתפוררת על ראשם של העוברים ושבים ורק בנס עדיין לא קרה אסון, הניקוזים סתומים וכל המים שיורדים בימים גשומים מרחבי העיר מתנקזים בחנויות ובמחסנים של בתי העסק במקום, רגע לפני שהם נתקעים בסקייט פארק והופכים להצפת ענק.
הריצוף שבור, עמודי החשמל שבורים וחשופים ומהווים סכנה מיידית, בפרט בתקופה בה המשקעים האדירים עלולים לגרום לאסון של ממש ושירותים ציבוריים ותחזוקה שוטפת, אלו מילים גסות בחוף הכל כך יפה וכל כך מוזנח.
למרות ההקדמה העצובה, שילה טרייטל, אחד מהבעלים של הג'ק ואלי גוטמן, אחד מהבעלים של הארצ'י הצמוד, לא מתייאשים ומקווים שאנשי עיריית אשקלון שכבר מזמן שכחו את החוף שהוא ללא כל ספק, אחד היפים בישראל, יוציאו לפועל את התוכניות ששוכבות כבר שנים במגירה ויעשו מתיחת פנים משמעותית לחוף המתפורר.
הגעתם לכאן בשיא השפל של המקום. מה משך אתכם לפתוח עסקים בדלילה?
טרייטל: "פתחנו כשהחוף היה סגור לגמרי. לא היה עסק אחד פעיל כאן. התשתיות לא השתנו הרבה, חוץ מאזור החניה ששופץ והפארק שהוקם. כל האזור של החנויות והמסעדות לא שופץ בכלל. מאז שאני כאן, עשר שנים ואפס שינוי- לא בתאורה, לא במעקה, לא בריצוף. אפילו שירותים ציבוריים אין. בעצם יש אבל הם נעולים. זאת בקשה בסיסית שבנאדם יוכל לטייל כאן בלי שיפול במדרכות השבורות או בלי שיפלו עליו אבנים מהכניסה המתפוררת וזה בסיסי שאדם יוכל לחזור לרכב שלו בלי לראות אותו מוצף כי ירד קצת גשם".
אז אתם מתמודדים גם עם המפגעים הסביבתיים וגם עם הקורונה ועדיין אתם פה.
טרייטל:"הגענו למתווה עם המשטרה וכאן המקום לציין את השוטרים ענבל ויקיר שהגיעו והראו נכונות לסייע לעסקים. הגענו להסכמה שנוכל להגיש טייק אוואי לבאי החוף אבל הבעיה מתחילה שאין להם מקום נורמלי לשבת. בערים אחרות העירייה יצרה פתרון מותאם עבור העסקים בתקופת הקורונה והציבה ספסלים קבועים אבל מאיתנו משום מה מתעלמים".
גוטמן:" לא ביקשנו הרבה. ביקשנו שיסדרו את התאורה שכל יומיים יש בה תקלות ובעיות חשמל. ביקשנו שירותים ציבוריים, ביקשנו לסדר את הגג בכניסה שמתרסק על אנשים. את הפחים מפנים פעם בשבוע במקרה הטוב. כל הצואה של היונים מצטברת בכניסה לחוף, למי יש חשק לאכול אחרי כל זה? בנוסף הציבו מעברי חציה רחוק מאיתנו. אחד בצד של קיר הטיפוס שבכלל לא פעיל והשני דרומית לפיצוציה, אבל לאזור המסעדות אין מעבר חציה. היה והוא בוטל".
המשטרה באה לקראתכם והחסמים הם דווקא מצד העירייה?
גוטמן:"אנחנו לא מצליחים להגיע לאף אחד בעירייה. אין עם מי לדבר. ניסנו מאות פעמים לפנות לגבי ההצפות והשירותים הציבוריים, תמיד אמרו לנו שהפניה הועברה הלאה ושם זה נגמר. הם לא עושים שום דבר".
טרייטל:"לפני שנה ראש העיר סייר פה עם כמה עובדי עירייה ואמר שיש תוכניות שיצאו לפועל בדלילה. מאז הכל הוקפא ולא קרה כלום. אזור החנויות והמסעדות הוא האזור שמספק שירות לאנשים שעוברים כאן בדרך לסקייט פארק ובדרך לים ואת האזור הזה צריך לשפץ בדחיפות. השיפוץ היה צריך להיות לפני עשור. חוף דלילה הוא הפנים של העיר לא פחות מהטיילת או מהתחנה המרכזית. אין אחד בעיר שלא גדל בחוף הזה והוא לא השתנה מאז שאני ואת היינו ילדים".
גוטמן:"זה מרגיש שאין לנו שום קשר בעירייה לאף גורם ואף אחד לא רואה את טובת החוף. אנחנו רוצים פגישה עם מי שאחראי על החוף אבל אין עם מי לדבר".
ניסיתם להיפגש עם ראש העיר ולהציג לו את הטענות?
גוטמן:"את רוצה לראות כמה פניות וכמה צילומי מסך יש לי מפניות ללשכת ראש העיר? לא חזרו אלינו אפילו פעם אחת".
למה לדעתכם אתם לא זוכים לתמיכת העירייה?
טרייטל:"אנחנו לא רוצים את תמיכת העירייה, אנחנו רוצים תשתית בסיסית. שישלימו את העבודות ויתנו לנו לפעול לפי התו הסגול בערים אחרות. שיתנו לנו פינות ישיבה מטעמם, לא רוצים לקבל שום דבר רטרואקטיבית אלא שיתקנו את מה שצריך".
גוטמן:"ברגע שאומרים בחדשות שיש גשם אנחנו יודעים אוטומטית שהערב שלנו נהרס. אנשים יודעים שאם יש גשם אי אפשר לבוא לחוף דלילה כי יש הצפות. כשגשום העבודה צונחת כמעט לגמרי. מעבר לזה, יום אחד מישהו יתחשמל כאן למוות. יש עמודי תאורה חשופים וזאת סכנה או שמישהו פשוט ימות כשתיפול עליו אבן בכניסה לחוף".
מה תרצו להעביר לראש העיר?
גוטמן:"אני טעון עליו. אפס איכפתיות. הוא מתייחס לדברים אחרים אבל את התרבות הוא מזניח. אי אפשר להשוות את דלילה למרינה כדוגמא כי המרינה שייכת לאלי אלעזרא. להגיד שאנחנו מאוכזבים זאת מילה עדינה. יש פה עסקים טובים אבל כל אמא תעדיף ללכת למרינה כי שם יש לה ספסלים ושירותים נקיים".
✨✨✨✨✨✨
את האהבה של גוטמן וטרייטל לחוף דלילה קשה להסביר. הם נמצאים שנים בחוף ועדיין, נמסים כשהם מביטים בגלים ובנוף מבתי העסק שלהם. הם לא מתלוננים על הפרנסה שקיימת גם בימי הקורונה ומדגישים כי המטרה שלהם היא להוביל את חוף דלילה למקום אחר, גבוה יותר. מרבית החנויות בחוף דלילה סגורות כבר חודשים רבים אבל הג'ק והארצ'י מחפשים דרכים יצירתיות להמשיך להתפרנס ולשמור על השם הטוב ועל הקהל למרות המגבלות.
גוטמן: "הגענו לפה כי ראינו את הפוטנציאל להצטרף. החלטנו להביא כאן את מה שאנחנו אוהבים ויודעים לעשות הכי טוב".
טרייטל:"מספיק להסתכל ולראות את הים בכדי להבין שלא מפקירים נוף כזה".
רבים נכשלו איפה שאתם הצלחתם. מה הסוד שלכם?
גוטמן: "יש לנו עסקים טובים ואיכותיים שתורמים לתרבות הבילוי בעיר, לחיי הלילה וגם לקולינריה. אף אחד לא הביא כבוד ברמה ארצית לכאן כמו הג'ק והארצ'י. עשינו כאן את מה שאף אחד לא עשה לפנינו ואנשים באים אלינו למרות שהכל מסביב רקוב מהיסוד".
טרייטל:"אנחנו זוכים בתחרויות ארציות כבר שנים ברצף. אין חברת אלכוהול שלא מכירה אותנו".
בחזון שלכם, איפה אתם רואים את חוף דלילה?
טרייטל:"אנחנו רואים שמצטרפים עוד עסקים לכאן, שהטיילת לא נגמרת במרינה אלא ממשיכה גם דרומה אחרי החוף. צריך לטפח את האזור הדרומי שלא יהיה מוזנח אלא מואר, מטופח וחזק. החוף שלנו לא נופל משום מקום בעולם. למה שלא יהיה כאן גלגל ענק או מקפצה כמו באילת? דוכנים בחוץ ומרקט? אין לנו פחד לקחת את המקום הזה הכי רחוק שיש, רק צריך את התשתיות הבסיסיות".
גוטמן:"יש לי בעסקים בין 80-90 עובדים וגם לשילה. זה תורם לכולם וגם לעיר. הרבה חברים שלי עזבו את אשקלון אבל אני נשאבתי לעסק ולכן נשארתי. ראיתי פוטנציאל לעשות טוב. אני אוהב את האוכלוסיה שלנו, אנחנו חיים בבועה משלנו".
טרייטל:"אנחנו לא מתמסכנים. החוף הזה צריך להיות החוף הכי חזק בארץ, פשוט חונקים אותנו ומזלזלים בנו. יש פה כל כך הרבה פוטנציאל".