המשבר הגדול

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on print

בצל הכניסה לסגר שלישי, המגיפה האמיתית נחשפת: על פי נתוני הרשות לבטחון קהילתי, 40% מבני הנוער בעיר סובלים ממצוקה נפשית וריגשית בעקבות הקורונה. בעירייה התכנסו לדיון חירום: "בהעדר חיי חברה, בהכרח שהילדים יקלעו למציאות מורכבת אשר לא תמיד יש ביכולתם להכיל" | מילן מועלם


תמונת מצב מדאיגה: הקורונה שפרצה לחיינו לפני כעשרה חודשים, אולי צפויה לעבור מהעולם בקרוב בעקבות החיסון, אבל ההשלכות שלה על בני הנוער בעיר, הרסניות.

על פי נתוני עמותת עלם, כ-80% מכלל בני הנוער בארץ סובלים ממצב של מצוקה רגשית, חרדה ודיכאון בעקבות התפרצות הנגיף והסגר החברתי הממושך.באשקלון לא ציפו לקבל את הנתון המדאיג הבא: כ-40% מבני הנוער בעיר סובלים ממצוקה על פי סקר פנימי שנערך על ידי הרשות לבטחון קהילתי.

במסגרת הסקר, הונחו צוותי החינוך בבתי הספר ליצור קשר עם בני הנוער ולבדוק כיצד הם מתמודדים עם הריחוק החברתי והסגרים המתמשכים. בשבוע שעבר כינס ראש העיר, תומר גלאם, את הצוותים המקצועיים על מנת לדון בנתון המדאיג ובדרכי הפעולה.

בישיבה נכחה סגנית ראש העיר, מיריי אלטיט שמשמשת גם כיו"ר הועדה לקידום הילד וגם יו"ר הועדה למניעת סמים ואלכוהול, ראש מנהל חינוך, יובל זוזט, דפנה עמירה ביטון ויו"ר הנהגת ההורים העירונית, אברהם רווח. חלק מההחלטות שהתקבלו כבר מיושמים בימים אלו.

בדיון החירום הוחלט שבמסגרת קידום נוער יוקצו מדריכות שיהיו אחראיות באופן ישיר על מספר נערים לעבודה פרטנית או קבוצתית בתוכנית טיפולית, רגשית וחינוכית. במסגרת אגף תרבות נווער וספורט יתקיימו הרצאות בזום הן לתלמידים והן להוריהם בנושא תעסוקה נכונה וסוגיות חברתיות.התוכנית שגובשה כוללת גם התייחסות למעורבות ההורית. בהתאם לכך, כל בית ספר יקיים אסיפות הורים קבועות אחת לשבועיים כדי לשמור על קשר רציף.

בתחום הנשירה הוירטואלית, תתבצע הדרכה לחדרי המורים לגבי נוער מאתגר וההתמודדות עם הקשיים שעולים בתקופה זו. בנוסף לכל אלו, יינתן מענה רגשי גם בבתי הספר היסודיים על ידי מיפוי דיפרנצאלי לכל תלמיד בשיתוף הרשות לביטחון קהילתי ואגף לחינוך יסודי במינהל חינוך. ייערכו שיחות עם התלמידים, ביקורי בית, סיורים ברחבי העיר ברכב ה'קופיסיט' העירוני ועוד.

ראש העיר, תומר גלאם, המשמש גם כממונה על הנוער, אמר בוועדה כי זו אחת המשימות החשובות עמן העיר מתמודדת כיום: ״רוב בני הנוער שלנו מגיעים להישגים יפים, בתחומים רבים ובעיקר בתחום ההתנדבות, שם אנחנו מובילים את המקום הראשון בישראל בתעודת בגרות חברתית. התפקיד שלנו הוא לאתר את אלו שעלולים להימצא בסיכון, את אלו שחורגים מהמסגרת ולכוון אותם, להיות שם עבורם ולהדריך אותם כיצד לחזור למסלול. יש לנו שפע של פעילויות התנדבותיות, חינוכיות וחברתיות ואני משוכנע כי כל אחת ואחד מהם יוכל למצוא את התחום הרלוונטי אליו ולנתב את חוסר התעסוקה והיעדר המסגרת למקום אחר, טוב ופעיל יותר. כממונה על הנוער, כאבא לבני נוער, אני מבטיח שנמשיך לעשות הכל, ברמה המניעתית והטיפולית, כדי לוודא שבני הנוער שלנו מקבלים את המענים הטובים ביותר להתמודדות עם משבר הקורונה, שאינו פוסח גם עליהם. אנחנו רואים את זה בכל רחבי הארץ וגם פה, אצלנו״.

"הילד לא הפסיק לשאול אם הקורונה תגימר"

בין יתר הבעיות שעלו בקרב בני הנוער המוגדרים כסובלים מבעיות רגשיות ונפשיות בעקבות המשבר, עלה כי לכל שכבת גיל ישנם מאפיינים בעייתם משלה. כך למשל, בגילאים הנמוכים יותר הייתה עליה של השמנה, הסתגרות, הילדים דיברו פחות ושיתפו פחות. בשכבת גיל הבוגרת יותר, נחשפו התלמידים לתכנים שליליים ברשת ואף החלו בעישון וצריכת סמים ואלכוהול.

אחד מההורים המתמודדים בימים אלו עם נער נורמטיבי לחלוטין שהחל בחודשים האחרונים לסבול מחרדות ואף לקה בדיכאון קל, סיפר ל"סקופ": "הבן שלי נער מקובל מאוד חברתית. יש לו חברים רבים גם מהתיכון וגם מחוץ למסגרת החינוכית. אמנם לא חלינו בנגיף, אבל מה שקרה לבן שלי בחודשים האחרונים הוא משמעותי יותר מכל מגיפה. הילד נכנס לחרדה והתחיל לשאול האם הקורונה תיגמר בשלב כלשהו. הוא לא הפסיק לדבר על זה במשך תקופה ולא הבין איך מתמודדים בין ארבע קירות. הסגר הראשון והמשמעותי היה אבן דרך במצבו של הילד שלנו שהוא בסך הכל נער מתבגר שרק החל להנות מהגיל היפה בחייו".

שיתפתם את המחנכת שלו?

"למרבה המזל, המחנכת שלנו לקחה ברצינות רבה את הלמידה מרחוק והשקיעה זמן רב בשיחות עם התלמידים, גם קבוצתיות וגם פרטניות. בתחילה הייתה היענות רבה מצד התלמידים אבל עם הזמן הקשר הפך רופף והרבה תלמידים כולל הבן שלי, כלל לא שיתפו פעולה. הבן שלי נהיה סגור בעצמו ולצערנו הגיע למצב של דיכאון קל והוא מטופל בכדורים שעוזרים לשפר את מצב רוחו שנמצא בשפל. הקורונה עשתה רע בעיקר חברתית".

אתם מכירים תלמידים נוספים במצב דומה?

"בוודאי. בשכבה של הבן שלי יש עוד מספר לא מבוטל של תלמידים שנקלעו למצוקה נפשית ואצל כל אחד זה בא בצורה שונה. המצב לא פשוט".

זה היה צפוי:"יש להשקיע בחיזוק הפן הרגשי"

יו"ר הנהגת ההורים העירונית, אברהם רווח, הקפיד להשתתף בכל הפגישות המקצועיות שנערכו בנושא השלכות הנגיף על התלמידים הן מבינה בריאותית והן מבחינה רגשית בחודשים האחרונים.

לדבריו, המשבר הנפשי שנגע ב-40% מבני הנוער היה צפוי":" לא אחת ציינתי, כי לצד הפערים הלימודיים אשר נוצרו בעקבות המצב אליו נקלענו בגין נגיף הקורונה, קיימות בעיות מורכבות אף יותר, אשר תלויות בחוסנן הריגשי של התלמידים. שיגרת מערכת למידה תורמת רבות להתפתחות הריגשית של הילדים. חיי חברה המלוות בסטואציות חברתיות בונות את החוסן הנפשי של הילדים, ובהעדרן, בהכרח שהילדים יקלעו למציאות מורכבת אשר לא תמיד יש ביכולתם או בכוחם להכיל זאת. כמו כן ישנו מספר לא מבוטל של ילדים, שהצבת גבולות ודמות דומינטית בוגרת ואחראית היא חיונית ביותר בעבורם, בדרך להגשמת שאיפותיהם".

איך הגבת כשנחשפת לנתונים?

"הנתונים מדברים בעד עצמם, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, ההשלכות של דיכאון, חרדה ומצוקה ריגשית, אמורות להדליק נורה אדומה בקרב כל מי שדור העתיד חשוב לו. גם בפעם הקודמת, כאשר פניתי לראש העיר הדגשתי את הצורך בהגדלת שעות הלמידה במקצועות הליבה, ולצידן את ההשקעה הלא מבוטלת הנדרשת לחיזוק הפן הריגשי של התלמידים. שמחתי מאוד לנוכח הבשורה על התקציבים אשר ראש העיר הביא לעיר ובתוכם גם תקציב יעודיי לטובת העניין, ולכן בעת הזאת, על כולנו לשנס מותניים בעשייה, ולהקדיש את המיטב ואת המירב, לטובת דבר חשוב זה, גם במחיר הבא על חשבון דברים אחרים. יש לזכור תמיד, כי פערים לימודיים למרות הקושי הסובב אותם, הם ברובם ברי השלמה, אך קשיים רגשיים הגובלים בדיכאון וחרדה, הם דברים שהמחיר אשר נדרש לשלם עבורם, הוא לאורך זמן, ומביא עימו גרורות קשות ומכאיבות".