זוכרים את אלחי

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on print

המכללה האקדמית אשקלון מרכינה ראשה ומתייחדת עם זיכרון חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. עצרת הזיכרון שקיימה המכללה הוקדשה לזכרו של רב טוראי אלחי שיטריט זיכרונו לברכה, תושב אשקלון.

שיטריט שירת בגדוד "להב" (603) של חיל ההנדסה, סיים את הטירונות כחייל מצטיין במחלקה ובאימון המתקדם קיבל את התואר "מצטיין פלוגתי". אמיר, חבר מהיחידה, סיפר שבבוחן מסלול שבר אלחי שיא, אך בצניעותו הוא כלל לא התפאר בכך.

ביום 3.4.2014 השתתף שיטריט במשימת הכנה לתרגיל מבצעי ברמת הגולן, במהלכה נסע ברכב צבאי מסוג "האמר". בסוף המשימה התנדב לעזור בהחזרת הציוד ואז היה אמור לצאת לחופשה. בנסיעה מהמוצב ביקש לשבת בפינה לצד חייל בודד, עולה מברית המועצות לשעבר, כדי לפתוח עימו בשיחה. כעבור כדקה, ליד קיבוץ מלכיה שבקרבת גבול לבנון, התהפך הרכב וצוות רפואי שהגיע למקום נאלץ לקבוע את מותו של אלחי.

האם מלי שיטריט, הקריאה בעצרת הזיכרון מכתב מרגש לבנה: "אלחי שלי, בני בכורי, מתוק שלי. אני מתגעגעת אליך ואתה חסר לי בכל תא ותא בליבי, ברחמי ובגופי עד כדי כאב תמידי שמלווה אותי, שמזכיר לי שאתה לא כאן. חסר לי המבט שלך שחודר פנימה לנשמה ועוטף את הלב, מטעין אותו באהבה ואומר "הכל בסדר אמא". חסר לי החיבוק עם הידיים המכילות שלך שעטפו את כולי במין שלווה שהקרנת. מתגעגעת לחיוך הממיס והנשיקות המתוקות שלך.

חסר לי הצחוק המתגלגל שלך שעדיין מהדהד באוזניי, הצחוק הזה שתמיד סחף את כולם אחריו ומלמד כל כך הרבה על האופי המיוחד שלך.

אלחיוש, הורשת לנו את אהבתך לים ולגלים ובזכותך למדנו לגלוש על הגלים בים ולזרום עם החיים, וכשלפעמים אנחנו נכנסים למערבולת – אתה מופיע ומושיט יד. כמובן שבצבא כמו בחיים, היית דוגמה ומופת, סמל לנתינה, חלוציות, אהבה ועוצמה. אף פעם לא חשבת על הקושי שלך, תמיד זכרת שיש כאלה שיותר קשה להם. הסיפורים הרבים עליך כאדם, על טוב ליבך וחריצותך ממלאים אותי גאווה שזכיתי להיות אמא של אדם כל כך מיוחד.

אלחי שלי, למדתי משהו חדש על החיים, מאז שנהרגת למדתי שאפשר להיות עצובה ושמחה בו זמנית. עצובה וכואבת שנהרגת, ושמחה ומודה לאל שזכיתי להיות אמא שלך. אלחי, אפילו בדקה האחרונה לחייך, האהבה והנתינה זרמו בדמך. בסיום תרגיל צבאי של לוחמי הנדסה קרבית ברמת הגולן, הענקת חיים לחבר הפלוגה, החלפת איתו מקום ישיבה בג'יפ ה"האמר" ללא סיבה מיוחדת ובזכותך הוא קיבל את החיים במתנה, ואתה לעומתו נסעת את המסע האחרון של חייך.שם בגבול לבנון בין השדות הירוקים ושביל העפר, נשמתך הטהורה והמיוחדת עלתה לגן עדן. אוהבת אותך ואנחנו עוד ניפגש אתה יודע. אמא".

הוריו של אלחי, הקימו לזכרו בשנת 2015 דירת נופש ("צימר") לחיילים בודדים בחצר האחורית של ביתם באשקלון. על קירותיה נתלו יצירות אומנות פרי מכחולו.